שָׁתַךְ

שָׁתַךְPi. שִׁתֵּךְ (sec. r. of נ־שך; cmp. שוּכְתָּא) to become rust-eaten, rust-colored. Taan.8a (ref. to אם ישוך הנחשוכ׳, Koh. 10:11) אם … מְשַׁתְּכִין עליו כנחשתוכ׳ Rashi (ed. omitting עליו) when thou seest a generation over whom the heavens are rust-colored like copper, so as to let down no dew or rain; (Ar. מְשוּתָּכִין; Ms. M. 2 … רקיע שמְשַׁתֶּכֶתוכ׳; ed. Pes. a. oth. דור שמשתכין שמשותן a generation whose suns are red-colored ; v. Rabb. D. S. a. l. note 5).